אבנים בשלפוחית השתן, הידועות גם בשם אורוליטים, הן דאגה בריאותית שכיחה אצל כלבים. תצורות מינרלים אלו עלולות לגרום לאי נוחות משמעותית ולבעיות במתן שתן. בעוד שכל כלב יכול לפתח אבנים בשלפוחית השתן, גזעים מסוימים אכן נוטים למצב זה. הבנת נטיית הגזע הזו יכולה לעזור לבעלים לנקוט בצעדים יזומים כדי להגן על חבריהם הפרוותיים. זיהוי אם גזע הכלב שלך נמצא בסיכון גבוה יותר הוא הצעד הראשון בטיפול מונע.
הבנת אבנים בשלפוחית השתן אצל כלבים
אבנים בשלפוחית השתן נוצרות כאשר מינרלים בשתן מתגבשים ומתגבשים יחד. אבנים אלה יכולות להשתנות בגודל, צורה והרכב. הסוגים הנפוצים ביותר של אבנים בשלפוחית השתן בכלבים כוללים סטרווויט, סידן אוקסלט, אוראט, ציסטין ואבני סיליקה. כל סוג נוצר בתנאים שונים ועשוי להיות נפוץ יותר בגזעים מסוימים.
- אבני סטרווויט: קשורות לעתים קרובות לדלקות בדרכי השתן (UTI).
- אבני סידן אוקסלט: מקושרות לתזונה ולגורמים מטבוליים.
- אבני אורט: נפוצות בגזעים עם נטייה גנטית המשפיעה על חילוף החומרים של חומצת השתן.
- אבני ציסטין: מתרחשות עקב פגם גנטי בהובלת חומצות אמינו.
- אבני סיליקה: פחות נפוץ, פוטנציאלי קשור לתזונה.
מתרבה בסיכון גבוה יותר
למספר גזעים יש סיכון גבוה יותר מתועד לפתח סוגים ספציפיים של אבנים בשלפוחית השתן. נטייה זו קשורה לעיתים קרובות לגורמים גנטיים המשפיעים על הרכב השתן או חילוף החומרים. הידיעה אם גזע הכלב שלך נמצא ברשימה זו מאפשרת אמצעי מניעה מושכלים יותר.
גזעים נוטים לאבני סטרווויט
אבני Struvite קשורות לעתים קרובות לדלקות בדרכי השתן. גזעים מסוימים עשויים להיות רגישים יותר לזיהומים אלה, מה שמגביר את הסיכון שלהם להיווצרות אבני סטרווויט.
- שנאוצר מיניאטורי
- שי צוס
- Bichons Frises
- להאסה אפסוס
- קוקר ספנייל
גזעים נוטים לאבני סידן אוקסלט
אבני סידן אוקסלט מושפעות מתזונה וגורמים מטבוליים. לחלק מהגזעים יש נטייה גנטית שמשנה את חילוף החומרים של סידן, ומגבירה את הסיכון שלהם.
- שנאוצר מיניאטורי
- יורקשייר טרייר
- Bichons Frises
- להאסה אפסוס
- קיירן טרייר
- פודלים (מיניאטורות וצעצועים)
גזעים נוטים לאבני אורט
אבני אורט שכיחות בגזעים עם פגמים גנטיים המשפיעים על חילוף החומרים של חומצת השתן. זה מוביל לרמות גבוהות יותר של חומצת שתן בשתן, מה שמקדם היווצרות אבנים.
- דלמטים: בעלי תכונה גנטית ייחודית המשפיעה על חילוף החומרים של חומצת השתן.
- בולדוג אנגלי
גזעים נוטים לאבני ציסטין
אבני ציסטין מתרחשות עקב פגם גנטי בהובלת חומצות אמינו, המוביל לרמות גבוהות של ציסטין בשתן.
- בולדוג אנגלי
- ניופאונדלנד
- תחש
- כלבי באסט
- אירי טרייר
גזעים נוטים לאבני סיליקה
אבני סיליקה פחות נפוצות והיווצרותן אינה קשורה בבירור לגזעים ספציפיים, אך מחקרים מסוימים מצביעים על שכיחות גבוהה יותר בגזעים מסוימים.
- כלבי רועים אנגליים ישנים
- רועה גרמני
גורמי סיכון מעבר לגזע
בעוד שנטייה לגזע היא גורם משמעותי, אלמנטים אחרים יכולים לתרום להתפתחות של אבנים בשלפוחית השתן אצל כלבים. גורמים אלה יכולים לקיים אינטראקציה עם נטיות גזע כדי להעלות עוד יותר את הסיכון. התייחסות לגורמי סיכון אלו יכולה לסייע בהפחתת הסיכויים להיווצרות אבנים.
- דיאטה: דיאטות עשירות במינרלים מסוימים או חסרות לחות יכולות להגביר את הסיכון.
- צריכת מים: צריכת מים לא מספקת מובילה לשתן מרוכז, מעודדת היווצרות גבישים.
- דלקות בדרכי השתן (UTI): UTIs יכולים לשנות את ה-pH בשתן ולקדם היווצרות אבן סטרווויט.
- תרופות: תרופות מסוימות יכולות להשפיע על הרכב השתן ולהגביר את הסיכון.
- pH בשתן: רמות pH חריגות בשתן יכולות לקדם היווצרות של סוגים מסוימים של אבנים.
תסמינים של אבנים בשלפוחית השתן
זיהוי התסמינים של אבנים בשלפוחית השתן חיוני לגילוי מוקדם וטיפול. אם אתה מבחין באחד מהסימנים הללו אצל הכלב שלך, התייעץ עם הווטרינר שלך בהקדם. התערבות מוקדמת יכולה למנוע סיבוכים חמורים.
- מאמץ להשתין: קושי או אי נוחות בזמן מתן שתן.
- הטלת שתן תכופה: דחף מוגבר להשתין, לרוב בכמויות קטנות.
- דם בשתן (המטוריה): נוכחות של דם בשתן.
- מתן שתן כואב: יבבות או סימנים של אי נוחות במהלך מתן שתן.
- ליקוק באזור איברי המין: ליקוק מוגזם עקב גירוי.
- בריחת שתן: אובדן שליטה בשלפוחית השתן.
אבחון וטיפול
אבחון אבנים בשלפוחית השתן כולל בדרך כלל שילוב של בדיקה גופנית, ניתוח שתן וטכניקות הדמיה. אפשרויות הטיפול משתנות בהתאם לסוג, גודל ומיקום האבנים. הווטרינר שלך יקבע את דרך הפעולה הטובה ביותר עבור הכלב שלך.
שיטות אבחון
- בדיקה גופנית: הערכת בריאותו הכללית של הכלב ומישוש שלפוחית השתן.
- ניתוח שתן: בדיקת שתן לאיתור גבישים, חיידקים ורמות pH.
- צילומי רנטגן (רנטגן): זיהוי אבנים אטימות רדיואקטיביות (חלק מהאבנים אינן נראות בצילומי רנטגן).
- אולטרסאונד: הדמיית שלפוחית השתן וזיהוי אבנים שאולי לא נראות בצילומי רנטגן.
- ציסטוסקופיה: שימוש במצלמה קטנה לבדיקת רירית שלפוחית השתן.
אפשרויות טיפול
- ניהול תזונתי: דיאטות מיוחדות יכולות להמיס סוגים מסוימים של אבנים (למשל, סטרווויט) או למנוע את הישנותן.
- תרופות: אנטיביוטיקה עבור UTI, תרופות לשינוי ה-pH בשתן.
- ציסטוטומיה: הסרה כירורגית של אבנים משלפוחית השתן.
- ביטול Urohydropropulsion: שטיפת אבנים קטנות משלפוחית השתן בלחץ נוזלים.
- Lithotripsy: שימוש בגלי הלם לפירוק אבנים (פחות נפוץ ברפואה הווטרינרית).
אסטרטגיות מניעה
מניעת אבנים בשלפוחית השתן כרוכה בהתייחסות לגורמי סיכון וקידום תפקוד בריא של השתן. גם אם הגזע של הכלב שלך הוא בעל נטייה, אמצעים יזומים יכולים להפחית משמעותית את הסיכון. יש לדון באסטרטגיות אלו עם הווטרינר שלך כדי להתאים אותן לצרכים הספציפיים של הכלב שלך.
- ספק מים טריים: ודא גישה מתמדת למים נקיים וטריים כדי לעודד הידרציה מספקת.
- האכילו תזונה איכותית: בחרו תזונה המתאימה לגזע, גילו ומצבו הבריאותי של הכלב שלכם.
- דיאטות מרשם: אם הכלב שלך נוטה לאבנים בשלפוחית השתן, הווטרינר שלך עשוי להמליץ על דיאטת מרשם שנוסחה כדי למנוע היווצרות אבנים.
- בדיקות וטרינריות סדירות: בדיקות שגרתיות יכולות לסייע באיתור סימנים מוקדמים לבעיות בדרכי השתן.
- טיפול מהיר ב- UTI: טפל מיידית בדלקות בדרכי השתן כדי למנוע היווצרות אבני סטרוביט.
- עודד הטלת שתן תכופה: ספק הזדמנויות לכלב שלך להטיל שתן לעתים קרובות.
מַסְקָנָה
בעוד שלגזעים מסוימים יש סיכון גבוה יותר לפתח אבנים בשלפוחית השתן, חשוב לזכור שכל כלב יכול להיות מושפע. הבנת גורמי הסיכון, זיהוי התסמינים ויישום אסטרטגיות מניעה חיוניים לשמירה על בריאות השתן של הכלב שלך. עבוד בשיתוף פעולה הדוק עם הווטרינר שלך כדי לפתח תוכנית מותאמת אישית הנותנת מענה לצרכים ולנטיות הספציפיות של הכלב שלך. טיפול יזום יכול לעזור להבטיח חיים ארוכים ובריאים לבן לוויה האהוב שלך.
