האם נדרש ניתוח לטיפול בכיבים בחתולים?

הבנת כיבי חתולים

כיב חתול, המתייחס לרוב לכיב בקרנית, הוא שחיקה או פצע פתוח בקרנית, החלק הקדמי הברור של העין. כיבים אלו יכולים לנוע משפשופים שטחיים ועד לנגעים עמוקים החודרים לשכבות הקרנית. הבנת הסוגים והגורמים השונים חיונית לטיפול יעיל.

גורמים נפוצים לכיבים בחתולים

• טראומה: שריטות מבעלי חיים אחרים, חפצים זרים או פציעות עצמיות הן סיבות תכופות.
• זיהומים: זיהומים חיידקיים, ויראליים (כגון הרפס וירוס חתוליים), או זיהומים פטרייתיים יכולים להוביל להיווצרות כיב.
• עין יבשה: ייצור לא מספיק של דמעות עלול לסכן את שכבת ההגנה של הקרנית, ולהפוך אותה לפגיעה.
• חריגות אנטומיות: אנטרופיון (הפניה פנימה של העפעף) או דיסטיכיה (ריסים מכוונים לא נכון) עלולים לגרות את הקרנית.
• גופים זרים: חלקיקים קטנים הנכנסים מתחת לעפעף עלולים לגרום לשחיקה מתמדת.

אבחון כיבים בחתולים

אבחון מדויק הוא השלב הראשון בקביעת הטיפול המתאים לכיבים בחתול. וטרינרים משתמשים במספר שיטות כדי לזהות ולהעריך את חומרת הכיבים בקרנית.

נהלי אבחון

• כתם פלואורשיין: זוהי הבדיקה האבחנתית הנפוצה ביותר. צבע לא מזיק מוחל על העין, והוא נדבק לאזורים שבהם הקרנית פגומה, מה שהופך את הכיב לעין תחת אור כחול.
• בדיקת מנורת חריץ: מנורת חריץ מאפשרת לווטרינר לבחון את מבני העין בפירוט, להעריך את עומק והיקף הכיב.
• מבחן ייצור דמעות (מבחן דמעות Schirmer): בדיקה זו מודדת את ייצור הדמעות כדי לשלול עין יבשה כגורם תורם.
• ציטולוגיה ותרבות: ניתן לאסוף דגימות מהאולקוס כדי לזהות כל גורם זיהומי, המנחה טיפול אנטי-מיקרוביאלי מתאים.

אפשרויות טיפול לא כירורגיות

כיבים רבים בחתול ניתנים לטיפול בהצלחה ללא ניתוח, במיוחד אם הם שטחיים ומאובחנים מוקדם. טיפולים לא ניתוחיים מטרתם לקדם ריפוי, למנוע זיהום ולהקל על אי נוחות.

טיפולים נפוצים לא כירורגיים

• טיפות עיניים או משחות אנטיביוטיות: תרופות אלו עוזרות למנוע או לטפל בזיהומים חיידקיים.
• תרופות אנטי-ויראליות: אם יש חשד לזיהום ויראלי, כגון נגיף הרפס חתולי, ניתן לרשום תרופות אנטי-ויראליות.
• טיפול בכאב: משככי כאבים יכולים לעזור להקל על אי הנוחות הקשורה לכיב.
• קרעים מלאכותיים: חומרי סיכה אלו עוזרים לשמור על לחות הקרנית, מקדמים ריפוי ומפחיתים גירוי.
• טיפות עיניים בסרום: במקרים מסוימים, ניתן להשתמש בטיפות עיניים העשויות מסרום הדם של החתול עצמו כדי לקדם ריפוי.
• קולרים אלקטרוניים: קולר אליזבתני (קונוס) מונע מהחתול לשרוט או לשפשף את העין, מה שעלול להפריע לריפוי.

בחירת הטיפול תלויה בגורם הבסיסי ובחומרתו של הכיב. פגישות מעקב קבועות עם הווטרינר הן חיוניות למעקב אחר תהליך הריפוי והתאמת הטיפול לפי הצורך. רוב הכיבים השטחיים יחלימו תוך שבוע או שבועיים עם טיפול רפואי מתאים.

מתי יש צורך בניתוח?

בעוד כיבי חתולים רבים מגיבים היטב לטיפול רפואי, ניתוח עשוי להיות נחוץ במצבים מסוימים. כיבים עמוקים, כיבים שאינם מגיבים לטיפול רפואי, או כאלו עם סיבוכים דורשים לעיתים קרובות התערבות כירורגית.

אינדיקציות לניתוח

• כיבים עמוקים או מחוררים: אם הכיב חדר עמוק לתוך הקרנית או ניקב אותה, לעיתים קרובות יש צורך בניתוח כדי לתקן את הנזק ולמנוע סיבוכים נוספים.
• Descemetocele: זהו כיב עמוק מאוד שבו רק הקרום של Descemet (השכבה העמוקה ביותר של הקרנית) נשאר שלם. זה מצב חירום כירורגי.
• כיבים שאינם מרפאים: כיבים מסוימים, במיוחד אלו הנגרמים ממצבים בסיסיים או מסובכים על ידי זיהום, עשויים שלא להגיב לטיפול רפואי בלבד.
• סקווסטרום הקרנית: מצב זה כולל היווצרות של חתיכה כהה ומתה של רקמת הקרנית. לעתים קרובות נדרשת הסרה כירורגית.

פרוצדורות כירורגיות עבור כיבים בחתול

ניתן להשתמש במספר טכניקות כירורגיות לטיפול בכיבים בחתול, בהתאם לנסיבות הספציפיות. מטרת הניתוח היא להגן על העין, לקדם ריפוי ולהחזיר את שלמות הקרנית.

טכניקות כירורגיות נפוצות

• דש או שתל הלחמית: זה כולל תפירה של חלק מהלחמית (הקרום המצפה את העפעף ומכסה את החלק הלבן של העין) על הכיב כדי לספק אספקת דם ולקדם ריפוי.
• שתל קרנית: במקרים חמורים, ייתכן שיהיה צורך בהשתלת קרנית כדי להחליף רקמת קרנית פגומה ברקמה בריאה מתורם.
• פירוק: הסרה כירורגית של רקמה מתה או נגועה יכולה לקדם ריפוי.
• דש עפעף שלישי: העפעף השלישי נתפר באופן זמני מעל הקרנית כדי להגן עליה ולקדם ריפוי.
• כריתת קרנית: זה כולל הסרת שכבה שטחית של הקרנית כדי לחסל רקמה חולה ולקדם את הצמיחה של רקמה בריאה.

בחירת ההליך הכירורגי תלויה בעומק, במיקום ובגורם לכיב, כמו גם בבריאות הכללית של החתול. טיפול לאחר הניתוח הוא חיוני לריפוי מוצלח והוא עשוי לכלול תרופות, צווארונים אלקטרוניים ופגישות מעקב קבועות.

מניעת כיבים בחתולים

אמנם לא ניתן למנוע את כל כיבי החתול, אך אמצעים מסוימים יכולים להפחית את הסיכון של החתול שלך לפתח מצב כואב זה.

אמצעי מניעה

• בדיקות וטרינריות קבועות: בדיקות שגרתיות יכולות לסייע באיתור סימנים מוקדמים של בעיות עיניים.
• הגן מפני טראומה: שמור את החתול שלך בתוך הבית או פקח על פעילות חיצונית כדי למזער את הסיכון לפציעות עיניים.
• שמור על סביבה נקייה: הפחת את הסיכון לזיהום על ידי שמירה על הסביבה של החתול שלך נקייה וללא פסולת.
• לטפל בתנאים הבסיסיים: טפל מייד בכל מצב הבסיסי, כגון עין יבשה או אנטרופיון, שעלולים לגרום לחתול שלך לפתח כיבים.
• טיפוח נכון: טיפוח קבוע יכול לסייע במניעת גירוי בעיניים משיער ארוך או פסולת.